ת"א 26539-05-22

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשת המבקש לעיקול זמני במקרקעין שבבעלות המשיב והמחזיק. המבקש, שהוא אחיו של המשיב, ביקש לתפוס מחצית מהמקרקעין או שווה ערך כספי שלהם, בטענה לשותפות שווה עם המשיב בעסקים, לרבות רכישת הקרקע האמורה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו, ובמקום זאת הסתמך על טענות בלתי מבוססות. בנוסף, ציין בית המשפט כי גרסתו של המבקש לאירועים סותרת רישומים שאינם משקפים את מציאות היחסים העסקיים. השופט הדגיש את הרף הנמוך למתן סעד זמני ואת הצורך לאזן בין נוחות המבקש לבין הפגיעה הפוטנציאלית בזכות הקניין של המשיב. מאחר שהמבקש לא הצליח להוכיח סיכויי הצלחה סבירים או חשש להעלמת נכסים, נדחתה הבקשה לעיקול זמני. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיב בסך 3,500 ₪. ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד, ונמסר למבקש כי ניתן לערער עליה בתוך 30 יום.