ע"א 59076-03-22

תקציר

הערעור נדחה מאחר והוגש בתוך פרק הזמן המתאים כפי שנקבע בתקנות. טענותיה של המערערת כי לא ניתנה לה זכות תגובה לפסק הדין קודם לכן נדחות, שכן פסק הדין ברור ואינו דורש הבהרה. המערערת לא הסבירה את הנסיבות מאחורי שיק שנכתב על ידי מנהלה ומסמך התחייבות, המציע גרסאות מתפתחות לאירועים. בית המשפט מוצא כי אכן היה הסכם נוסף המחייב את המערערת לשלם למשיב 100,000 ₪, ועל כן המשיב אינו מנוע מלאכוף אותו. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערת ביחס להסכם פשרה, וקובע כי הוא זכה להתייחסות ראויה בפסק הדין ולא פקע עמו. יתר על כן, בית המשפט מפרש את הכתובות על גבי השיק ומסמך ההתחייבות כמצביעות על התחייבות נוספת. ניסיונו של המערער להרחיב את היקף הסכסוך בשלב זה נתפס כפועל בחוסר תום לב והוא נדחה, מה גם שתקנות סדר הדין האזרחי החדשות נכנסו לתוקף במהלך ההליך. גם טענות המערער בדבר החלטות פרוצדורליות שניתנו במהלך הדיון נדחות שכן היה עליהן להעלותן קודם לכן ונתפסות כניסיון לעכב את ההליכים. לבסוף, בית המשפט מורה למערערת לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין, והסכום ישולם מתוך ערובה.