עמ"נ 15174-05-17

תקציר

פסק הדין המדובר קשור להחלטת בית משפט ישראלי בערעור על בקשתו של אדם למעמד של תושב קבע בישראל. המערער, שהיה רשום במרשם האוכלוסין של אזור לפי חוק הוראת שעה, קיבל בעבר מעמד ארעי של א/5 אך ביקש שדרוג למעמד קבע, דבר שנדחה על ידי המשיב. בית המשפט פתח בהכירו בשיקול הדעת הרחב הנתון למשיב בענייני אשרות ורישיונות שהייה. פסק הדין מתווה את המסגרת החקיקתית המסדירה את מעמדו של המערער, לרבות חוק הוראת השעה והגדרתו כ"תושב האזור". על פי החוק, "תושב האזור" יכול להירשם במרשם האוכלוסין או להתגורר באזור שאינו רשום. מאחר שהמערער נרשם בשנת 1983, הוא נחשב ל"תושב האזור" על פי הקריטריון הראשון, ומשכך אין צורך בבדיקה נוספת של מעמדו. בית המשפט מצא כי פסק הדין הקודם שציטט המערער, אשר העניק לו מעמד ארעי, אינו מחייב את המשיב לשדרגו למעמד קבע. זאת ועוד, עברו הפלילי של המערער ומבחן הזיקה היו אף הם גורמים שפעלו כנגד שדרוג מעמדו. החלטות המשיב לדחות את בקשות המערער למעמד קבע נמצאו כדין ובשיקול דעתם. לפיכך, הערעור על פסק דינו של בית הדין לערעורים נדחה. המערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 6,000 ₪. עוד הבהיר בית המשפט כי אין בהחלטתו כדי למנוע מהמערער לנקוט בפעולות נוספות בנוגע למעמדו.