ע"ע 53741-06-15

תקציר

הערעורים שהגישו הצדדים נובעים מסכסוך בין עובד, מר משה לוי, לבין מעסיקו לשעבר, מוסך ימין בע"מ, ובעליו, מר חיים לוי, שהוא גם דודו של משה. משה לוי עבד במוסך מספטמבר 2000 עד יולי 2012. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק לטובת משה לוי, קבע כי פוטר ללא הודעה מוקדמת ופסק לו פיצויי פיטורים, פיצויי תקופת הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין. בית המשפט פסק לטובת משה לוי גם במספר תביעות נוספות, בהן פדיון חופשות והפרשי שכר, הפרשות לפנסיה, גמול שעות נוספות ודמי הבראה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו האישית של משה לוי נגד דודו, וכן את תביעותיו לתוספת ותק, פיצויי לשון הרע ועוולות נוספות. גם המוסך וחיים לוי לא הצליחו בתביעתם הנגדית נגד משה לוי להחזר הלוואות וחובות. משה לוי ערער על דחיית תביעתו האישית נגד דודו ועל דחיית תביעותיו לפיצויי לשון הרע, תוספת ותק והוצאות. בתוך כך, המוסך וחיים לוי ערערו על קביעת בית המשפט כי משה לוי פוטר ללא הודעה מוקדמת, וכן על דחיית הגנת הגבלת התביעה לפדיון חופשה והתנגדותם לחישוב זכות זו. הם ערערו גם על פסקי הדין בעניין הפרשות לפנסיה, גמול שעות נוספות ופיצוי בגין היעדר שימוע. שני הצדדים הגישו בקשות לדחייה על הסף של ערעורים זה של זה, בעיקר בעילה של חוסר עמידה בזמנים. הערעורים הוגשו מעבר למועד האחרון של 30 יום שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה. משה לוי טען כי היה לו הסכם עם בא כוח המוסך להארכת המועד, אך זו לא הייתה עילה מספקת להארכה ולא הוגשה בקשה פורמלית להארכה. המוסך הכחיש הסכם זה וטען כי הערעור הוגש במועד. בית המשפט קבע כי שני הערעורים הוגשו באיחור, כאשר ערעורו של משה לוי איחר ב-28 יום וערעור המוסך באיחור של 5 ימים לפחות. בית המשפט בחן את בקשות הצדדים להארכת מועד ומצא כי סיכויי ההצלחה בערעור נמוכים לשני הצדדים. בית המשפט שקל גם את מידת השיהוי בהגשת הערעורים, ומצא כי האיחור המשמעותי הכביד על הצדדים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את שני הערעורים בשל חוסר עיתוי והורה כי כל צד יישא בהוצאותיו. החלטת בית הדין האזורי לעבודה אושרה אפוא, והבקשות לדחיית הערעורים על הסף.