ת"צ 7787-06-12

תקציר

המבקשים, שהם בעלי נכסים בתחום שיפוטה של העירייה המשיבה, טוענים כי חויבו בהם בארנונה ביתר, משום שנכסיהם, המשמשים למלאכות ומעבדות שונות, סווגו שלא כדין לפי צו הארנונה של המשיב. לטענתם, יש לסווג את נכסיהם כבתי מלאכה, מה שיביא לשיעורי מס נמוכים יותר. המבקשים מבקשים פיצוי בגין תשלום יתר של מסים. המשיב טוען, לעומת זאת, כי נכסי המבקשים מסווגים כראוי לפי צו הארנונה הנוכחי, וכי כל ערעור על הצו עצמו צריך להיות מוגש באמצעות עתירה מנהלית. עוד נטען כי הנכסים משמשים לפעילות מסחרית ולמשרדים, וכי המבקשים פעלו בחוסר תום לב בכך שהסתירו פעילויות אלה. על בית המשפט לקבוע האם ניתן לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית. השופט מסכם כי בעוד שהבקשה מעלה שאלות משפטיות משותפות משמעותיות בנוגע לחוקיות צו הארנונה, תידרש בדיקה עובדתית פרטנית כדי לקבוע את זכאותו של כל מבקש להיכלל בקבוצה ולקבל פיצויים. ככזו, תובענה ייצוגית אינה נחשבת לדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. לפיכך, הבקשה לאישור כתובענה ייצוגית נדחית. החלטה זו מתקבלת מבלי להתחשב ביתר התנאים לאישור לפי חוק התובענות הייצוגיות, שכן התקיימותם לא תשנה את התוצאה. כל מבקש יצטרך להגיש תביעות פרטניות להשבת רכוש, וכל ערעור על צו הארנונה צריך להיות מטופל בהליכים מנהליים נפרדים.