ת"פ 4254-04-24

תקציר

השופטת בחנה בקפידה את בקשת הנאשם לבטל את כתב האישום בעילה של הליך פגום לפי סעיף 149(10) לפקודת ההוצל"פ, המאפשר דחייה אם ההליך הפלילי עומד בסתירה משמעותית לעקרונות הצדק וההגינות. השופטת פירטה את שלושת השלבים לבחינת תביעה כזו, והדגישה כי פיטורים הם אמצעי קיצוני השמור להפרות חמורות. בשלב הראשון בחנה השופטת ודחתה כל אחת מטענות הנתבע בדבר פגמים פרוצדורליים. השופט ציין כי אי ציון העבירה המדויקת בחקירה לא פגע בזכויות הנאשם, שכן האזהרה אינה זכות יסוד אלא כלי להבטחת מודעות לזכות השתיקה. עוד קבע השופט כי הנאשם קיבל מידע על גילו של הקורבן ולכן לא הפריע לו לתכנן את הגנתו. השופט הבהיר כי לנאשם אין זכות מוחלטת שעניינו יועבר ליחידה להסדר מותנה, והחלטת התביעה להאשים אותו בעבירה חמורה יותר מהאזהרה אינה מהווה פגם פרוצדורלי. באשר להליך ההודעה הדגישה השופטת כי התביעה עמדה בהתחייבויותיה וזכותו של הנאשם לשימוע לא נפגעה. השופט ציין כי התביעה אינה נדרשת לציין את העבירה במכתב ההתייעלות, וטענות הנאשם במהלך הדיון נמצאו בלתי מתיישבות עם חומר הראיות. השופט דחה גם את טענת האכיפה הבררנית, והסביר כי הנאשם לא הביא ראיות של אחרים בנסיבות דומות שלא הועמדו לדין. השופט ציין כי הראיות הקיימות מצביעות על אשמתו של הנאשם ומצדיקות יחס שונה בינו לבין המתלוננת. משכך, קבע השופט כי התנהלות התביעה לא פגעה בעקרונות הצדק וההגינות, ועל כן הבקשה למחיקת כתב האישום נדחתה. השופט הורה לשני הצדדים להתייצב לדיון שנקבע.