עת"מ 23608-09-14

תקציר

העותרת, חברה לאספקת מים, הגישה עתירה מנהלית נגד עיריית הוד השרון, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הוד השרון ומשיבים נוספים, בטענה כי היא רשאית לגבות מלקוחותיה אגרת חיבור ואגרת הנחת צנרת, כמפורט בחוק העזר של הוד השרון. העותרת טענה כי אגרות אלה מהוות השתתפות בעלויות ההשקעה הבסיסיות לארגון האספקה, אותן היא מוסמכת לגבות לפי סעיף 34 לחוק המים. עם זאת, בית המשפט לא מצא בסיס משפטי לטענת העותר ודחה את העתירה. השופט קבע כי לעותרת, שהיא גוף פרטי, אין סמכות לגבות אגרות אלה מצרכניה וכי לא ניתן לחייב את המשיבים להודיע לה על הוצאת היתרי בנייה. בנוסף, דחתה השופטת את טענת הצד של העותרת לפי חוק חופש המידע לקבלת פרטים על צרכנים שקיבלו היתרי בנייה, בשל היקפה הרחב של הבקשה והמשאבים הבלתי סבירים הנדרשים למימושה. כמו כן, חויב העותר לשלם למשיבים הוצאות משפט, בסך 18,000 ₪ למשיבים 1 עד 3 ו-12,000 ₪ למשיב 5, שכן העתירה הרחיבה את הנושא וניתן היה להציגה בעתירה המקורית. פסק הדין הבהיר כי זכויותיה של העותרת לא נפגעו על ידי חוק תאגידי מים וביוב, והוא הופנה לפנות לרשות הממשלתית למים וביוב בבקשה לתקנות אגרות.