המ"ש 13703-11-25

תקציר

בבחינת פסק הדין בעניין דהן נ' מדינת ישראל ואח', בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי) התייחס לבקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס. המבקש טען כי אשתו שילמה את הקנס בטעות ללא ידיעתו, ובעקבות התשלום הוטלה עליו פסילה על רישיונו, דבר המהווה עיוות דין. בנוסף, טען כי מדובר בשיהוי קצר בהגשת הבקשה. המשיבה, לעומת זאת, טענה כי לאחר תשלום הקנס, לא ניתן עוד להגיש בקשה להישפט. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים בפסק הדין:** 1. **דין תשלום הקנס כהודאה והרשעה:** בית המשפט קבע כי על פי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), תשלום קנס על ידי אדם דינו כהודאה באשמה, הרשעה ונשיאת עונש. משמעות הדבר היא, כי לאחר תשלום הקנס, הדרך הדיונית של הגשת בקשה להישפט נחסמת, אלא אם כן מתקיימים חריגים המנויים בחוק. * **הלכה קיימת:** פסק הדין מצטט את רע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל, המבסס את העיקרון כי תשלום הקנס משמעו ויתור על הזכות להישפט, והגשת בקשה להישפט לאחר תשלום כרוכה בשיקול דעת ומתקבלת רק בהתמלא תנאים מחמירים. * **יישום במקרה הנוכחי:** בית המשפט הדגיש כי שני החריגים הקבועים בחוק (ביטול הודעת תשלום הקנס על ידי התובע, או החלטת בית המשפט לקיים משפט אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט) לא התקיימו במקרה זה. בית המשפט אף הפנה לפסיקה נוספת (רע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל) המבהירה כי אין מקום לבחינת הנסיבות בהן שולם הקנס לאחר שכבר שולם. 2. **הבחנה בין הגשת בקשה בתוך המועד לבין בקשה לאחר שחלף המועד:** בית המשפט הבחין בין מצב בו בקשה להישפט מוגשת בתוך 90 הימים הקבועים בחוק, לבין מצב בו הבקשה מוגשת לאחר חלוף המועד. * **החריג של עוזרי סלמן:** המבקש הפנה לפסק דין רע"פ 982/24 עוזרי סלמן (שלמה) נ' מדינת ישראל. בית המשפט קבע כי פסק דין זה מתייחס לבקשה שהוגשה *בתוך* 90 הימים. במקרה הנוכחי, המבקש הגיש את בקשתו כארבעה חודשים לאחר שחלף המועד הקבוע להגשתה, ולכן פסק דין זה אינו רלוונטי. 3. **סמכות בית המשפט להאריך מועד להישפט – שימוש זהיר:** סעיף 230 לחסד"פ מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את המועד להישפט. עם זאת, הפסיקה קבעה כי יש להשתמש בסמכות זו בזהירות רבה (על דרך הצמצום), בדומה לבחינת בקשה לביטול פסק דין. * **תנאים להארכת מועד:** התנאים להארכת מועד כוללים קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות או כאשר הדבר נדרש למניעת עיוות דין. * **חזקת הבעלות וחזקת המסירה:** בית המשפט קבע כי קיימת חזקת מסירה, שכן המבקש קיבל את הודעת התשלום לכתובתו הרשומה. על פי טענתו של המבקש עצמו, הוא קיבל את ההודעה. משכך, עמד לרשותו מועד להגשת בקשה להישפט. העובדה שלא עשה כן, מבלי להוכיח כי האיחור נבע מנסיבות שאינן תלויות בו, מביאה לדחיית הבקשה. * **הבחנה בין עבירות ברירת משפט לעבירות אחרות:** בית המשפט ציטט את עפ"ת 33548-07-19 שמוש הכהן, הקובע כי בעבירות מסוג "ברירת משפט" (כמו נהיגה במהירות מופרזת), הנחת היסוד היא שהנאשם אינו מעוניין להישפט, בניגוד לעבירות בהן קיימת זכות מוקנית להישפט. 4. **חשש לעיוות דין – דרישת תשתית ראייתית:** המבקש טען כי תשלום הקנס ללא ידיעתו מהווה עיוות דין, ובמיוחד בהינתן שהעבירה נרשמה מכוח חזקת הבעלות. * **הלכה מחמירה:** בית המשפט הדגיש כי טענת עיוות דין, ובפרט טענה בדבר רישום דו"ח מכוח חזקת בעלות, דורשת תשתית ראייתית משמעותית. אין די בטענה כללית, אלא נדרשות ראיות או הסברים קונקרטיים שיש בהם כדי להצביע על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה. הפסיקה שאוזכרה (עפ"ת 8141-07-15, עפ"ת 8206-06-18, עפ"ת 20841-09-20) מבססת דרישה זו. * **ללא ראיות:** טענת המבקש בעניין זה נותרה "עלמא" וללא ביסוס ראייתי. 5. **פסילת רישיון ואמצעי תיקון:** בית המשפט דחה את הטענה כי פסילת הרישיון על ידי משרד הרישוי מצדיקה הארכת מועד. * **אופי הניקוד:** על פי הפסיקה (עפ"ת 21114-07-19 פראנק), הניקוד הנרשם על ידי רשות הרישוי אינו נחשב לעונש, אלא כאמצעי תיקון שמטרתו לגרום למבצע העבירה לתקן את התנהלותו. לכן, עצם הטלת אמצעי תיקון אינה מהווה עילה מספקת להארכת מועד להישפט. 6. **שיהוי משמעותי:** בית המשפט קבע כי איחור של כארבעה חודשים בהגשת הבקשה אינו מהווה שיהוי קל, אלא שיהוי משמעותי, ודי בו כדי להביא לדחיית הבקשה. **סיכום:** פסק הדין מהווה יישום של הלכות קיימות בדיני תעבורה בכל הנוגע להשלכות תשלום קנס, סמכויות בית המשפט להאריך מועדים, ונטל ההוכחה הרובץ על מבקש הארכת מועד. חידוש משפטי אינו ניכר, אלא מדובר באימוץ ויישום עקבי של הדין והפסיקה הרלוונטיים, תוך הדגשת הדרישות המחמירות להגשת בקשות להישפט באיחור, במיוחד כאשר הקנס כבר שולם. בית המשפט הדגיש את העיקרון של סופיות הדיון ואת הצורך בהקפדה על מועדים קבועים בחוק.