ת"א 1892-12-10

תקציר

המבקשים והמשיב הינם בעלים משותפים בנכס מגורים בירושלים, כאשר המשיב מחזיק ב-7.5% מהזכויות. המבקשים מבקשים למכור את הדירות בבניין, אך אין באפשרותם לעשות כן ללא הסכמת המשיב, אשר נמנעה. עיקר המחלוקות הן האם שילם המשיב בגין זכויותיו בנכס והאם יש ליתן צו כינוס זמני. המבקשים טוענים כי המשיב לא שילם עבור זכויותיו, ואילו המשיב טוען כי שילם 267,000 דולר - 100,000 דולר מהלוואה והיתרה מהלוואה בנקאית. גרסת המבקשים לתשלום בסך 100,000 דולר מוטלת בספק, וגם גרסת המשיב קשה לקבל. המשיב הוא גם אחד מבעלי החשבון האחראים לחוב גדול הקשור לנכס. המבקשים מבקשים למנות כונס נכסים שינהל את הנכס וימכור את הדירות, אך הדבר יפגע בזכויות הקניין של המשיב. בית המשפט מוצא כי הצורך של המבקשים בכונס נכסים אינו גובר על זכויותיו הקנייניות של המשיב. בנוסף, סירובם של המבקשים למסור פרטי הוצאות והכנסות למשיב, דבר לגיטימי בהתחשב בטיב היחסים ביניהם, מעכב את עניינם. הבקשה לצו כינוס זמני נדחית, והמבקשים חייבים בהוצאות המשיב ובדמי השכירות בסך כולל של 25,000 ₪.