ערר 85020/15

תקציר

ערעור זה מערער על היטל השבחה בעקבות היתר בנייה שהוסיף שלוש קומות וארבע יחידות דיור לבניין קיים. ההיטל הוטל על יסוד העובדה שהמערערים, בעלי זכויות הבנייה בנכס, מימשו זכויות אלה. המערערים טענו כי השמאי המכריע טעה מספר טעויות. ראשית, הם טענו כי ההיטל צריך לחול רק על יישום חלקי של התוכנית, שכן לא כל הדירות בבניין היו בבעלותם. שנית, המערערים נדרשו לשאת בהוצאות מעבר לחלקם בבעלות בבניין, לרבות שימור הבניין הישן כולו, הריסת מרפסות בדירות אחרות וחיזוק הבניין כך שיעמוד בדרישות תמ"א 38, ויש להביא עלויות אלה בחשבון בעת חישוב ההיטל. שלישית, טענו המערערים כי הריבית והצמדת ההיטל חושבו באופן שגוי, שכן הסכם הקומבינציה שהוביל להיתר הבנייה אינו ודאי ומותנה. הוועדה המקומית טענה כי החלטת השמאי המכריע צריכה לעמוד, שכן כל טענות המערער נשקלו ונדחו. עוד הדגישה הוועדה כי יש להגביל את הערעור לבחינה האם השמאי המכריע הפעיל את שיקול דעתו כראוי. ועדת הערר פסקה לטובת המערערים בכמה נקודות. בית המשפט קבע, כי השמאי המכריע העריך נכונה את ההיטל בגין חלקות משנה 11 ו-12, שזכויות הבנייה שייכות להן, אך היה עליו להביא בחשבון את העלויות שנגרמו למערערים לצורך מימוש זכויות אלה, שאינן קשורות לחלקם בבעלות בבניין. עלויות אלה כללו שיפוץ, פתיחת מרפסות סגורות שלא כדין בדירות אחרות, חיזוק ושימור הבניין כולו. הוועדה שקלה כל אחת מהעלויות הללו ומצאה כי יש להביא אותן בחשבון בעת חישוב ההיטל, אם כי אופן החישוב הושאר לשיקול דעתו של השמאי. עוד מצאה הוועדה כי המערערים מימשו את מלוא זכויותיהם על פי התכנית, למרות שחלק מהדירות בבניין לא היו בבעלותם. לכן, המימוש לא היה חלקי. לבסוף, קבעה הוועדה כי אין להחיל ריבית על ההיטל בתקופת הערר, אלא רק הצמדה. לטענת הוועדה, השמאי המכריע קבע נכונה כי מועד המימוש, ולכן מועד תחילת צבירת הריבית, הוא מועד הסכם הקומבינציה, שכלל רכיב מכר. עם זאת, הריבית תצטבר רק ממועד זה ועד להחלטת הערעור.