ע"ח 69510-01-17

תקציר

פסק הדין דן בערעור על תנאי רישיון עסק לחברה שפעילותה עלולה להוות סיכון סביבתי. הרישיון מחייב את החברה להודיע לרשות להגנת הסביבה (EPA) על כל אירוע העלול לגרום לזיהום סביבתי ולספק דו"ח מסכם על אירועים אלה. המשרד להגנת הסביבה ביקש מסמך חקירה הנוגע לחשד לזיהום שנגרם כתוצאה מפעילות החברה, אך החברה סירבה בתחילה למסור בטענה לחיסיון. בית המשפט קמא הורה לחברה למסור את מסמך החקירה, והוביל את החברה לערער. השיקולים המרכזיים העומדים על הפרק הם זכותה של החברה לחסינות מפני הפללה עצמית מול האינטרס של המשרד להגנת הסביבה לנהל חקירות ולהגיע לחקר האמת. פסק הדין בוחן את החוקים הרלוונטיים ואת פסקי הדין הקודמים, לרבות פרשת קלקודה, הקובעת כי הזכות לחסינות מפני הפללה עצמית חלה גם על מסמכים. עם זאת, מסקנת פסק הדין היא כי פעילות החקירה של החברה לא הייתה וולונטרית אלא מחויבת על פי תנאי רישיון העסק שלה. לכן, המסמכים השנויים במחלוקת נחשבים "פומביים" ויש לחשוף אותם ל-EPA. פסק הדין מדגיש גם את האינטרס הציבורי בניהול יעיל של חקירות פנים ארגוניות, המחייב חברות לשתף פעולה ולספק מסמכים רלוונטיים לרשויות המפקחות. לפיכך, הערעור נדחה, והחברה נדרשת להעביר את מרבית מסמכי החקירה ל-EPA. בנוסף, החברה נקנסה בסכום של 10,000 ₪ בגין פרשנות ראשונית של צו בית המשפט באופן מצומצם ואי הגשת כל המסמכים הרלוונטיים שברשותה. ההחלטה נועדה לאזן בין הזכויות והחובות של עסקים ורשויות פיקוח בניהול סיכונים סביבתיים.