ע"א 8496/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לבעלות בשתי חלקות קרקע הרשומות על שם החברה המשיבה. עניינו של המערער הסתמך על שני יסודות: תעודה בכתב יד לפיה הקרקע שייכת למרים אסקולסקי מסוימת, וחליפת מכתבים משנות השישים והשבעים בין נציג החברה לבין קרובי משפחתה של מרים, ממנה השתמע כי החברה מכירה בבעלותה של מרים. בית משפט קמא דחה את הטענה, בקובעו כי המערער לא הוכיח את זכאותו במקרקעין, כי התביעה התבססה על ראיות בלתי קבילות והתיישנה, וכי המערער השתהה שלא לצורך בהגשת התביעה. בערעור, הטענות העיקריות התייחסו להערכת בית המשפט את שתי הראיות ולקביעה כי התביעה התיישנה. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו היסודי והמנומק היטב של בית המשפט המחוזי, שהתבסס ברובו על קביעות עובדתיות. המערער לא הוכיח את זכאותו בקרקע, ואף לא הוכיח כי הקרקע מוחזקת עבורו בנאמנות, והעיכוב הרב בהגשת התביעה פעל נגדו. לפיכך סירבה ערכאת הערעור להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ולא הציעה להורות על הוצאות, נוכח סימני השאלה הנוגעים להתנהלות המשיב. השופטים ג'ובראן ודנציגר הסכימו עם פסק הדין.