ע"מ 1129/02

תקציר

פסק דין זה דן במספר טענות לניכויי מס שהועלו על ידי חברה מערערת ובתשובות רשויות המס של המשיב. התביעה הראשונה דנה בבקשת המערערת לפטור ממס לארבע שנים כמפעל מאושר לפי סעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון, בקשה שהמשיבה דוחה בשל אי עמידתה של המערערת בדרישת ההון העצמי המינימלי. בית המשפט מסכים עם המשיב כי המערערת לא מילאה אחר התנאים הנדרשים ולכן זכאית לפטור ממס לשנתיים בלבד. התביעה השנייה נוגעת להכנסות המימון של המערערת מפיקדון. המערערת טוענת כי אין לחייב את ההכנסה במס בישראל שכן לא הופקה מהארץ, ואילו המשיב מבקש למסות אותה כחלק בלתי נפרד מפעילותה העסקית של החברה. בית המשפט מצדד במשיב, וקובע כי הכנסות המימון חייבות במס שכן הן קשורות במישרין להתחייבויות החברה ומשמשות לפעילותה היומיומית. התביעה השלישית נוגעת לבקשת המערערת להכיר בהפסדי הון הנובעים ממחיקת חובות לחברות הבנות שלה. המשיב דוחה את הבקשה בטענה כי החברות הבנות אינן חדלות פירעון אמיתית ומחילת החוב לא הייתה כנה. בית המשפט פוסק לטובת המערערת, מקבל את הראיות לכך שהחובות אכן נמחלו ויוצר הפסד הון במקרה אחד, ואילו במקרה אחר ההפסד מוכר בשנת מס מאוחרת יותר. התביעה הרביעית עניינה דרישת המערערת לנכות ממסיה חובות אבודים. בית המשפט מסכים חלקית עם המערערת, ומכיר בחוב רע אחד אך לא באחרים בשל היעדר ראיות מספיקות למאמצי הגבייה. התביעה החמישית בוחנת את ניסיונה של המערערת לנכות את עלות רכישת מערכות טללוג כהוצאה בגין מלאי. בית המשפט תומך בעמדת המשיב כי מערכות אלה מהוות רכוש קבוע ויש להתייחס אליהן ככאלה. התביעה האחרונה עוסקת בהוצאות השיווק של המערערת ובעמלות הקשורות למסחר בבורסת נאסד"ק. בית המשפט מקבל את החלטת המשיב לשלול ניכויי מס בגין הוצאות אלה, בהתחשב בכך שמדובר בהוצאות הוניות ולא בהוצאות שוטפות. ככלל, הערעור מתקבל בחלקו ונדחה בחלקו, כאשר כל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות.