ב"ש 24/86

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעת נזיקין נגד המשיבים (נהג אוטובוס אגד וחברת ביטוח) נדחתה. בית המשפט המחוזי קבע כי על המשיבים לשלם למבקש סכום נכבד בגין פיצויים כתוצאה מתאונת דרכים. הסכום שישולם מותנה באחוזי הנכות שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי. המשיבים ביקשו כי המבקש ימצה את כל המאמצים להגדלת אחוזי הנכות של הביטוח הלאומי, ובית המשפט הורה על כך. בפסק הדין נקבע כי המבקש יוכל לחזור לבית המשפט לקבלת הנחיות במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים. בא כוחו של המבקש הבין שמשמעות הדבר היא שהוא יכול לחזור לבית המשפט על כל שינוי באחוזי הנכות. בסופו של דבר הביטוח הלאומי הפחית את אחוזי הנכות של המבקש, דבר שלא נמסר לבית המשפט. משכך, כאשר חזר המבקש לבית המשפט למתן הנחיות, דחה בית המשפט את תביעתו והבהיר כי הכוונה הייתה להגדלת אחוזי הנכות בלבד. דחייה זו הביאה לכך שהמבקש החמיץ את המועד האחרון להגשת ערעור. בית המשפט העליון קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה ברור וחד משמעי, וטעותו של המבקש לא היוותה סיבה מיוחדת להארכת המועד. בנוסף, הדגיש בית המשפט העליון כי יחסי עורך דין-לקוח אינם באחריות בית המשפט, וכל תקלה בתקשורת ביניהם אינה יכולה להצדיק את הארכת המועד. לפיכך, בקשת הארכת המעצר נדחתה, והמבקש חויב בכיסוי הוצאות המשיבים.