בג"צ 6136/06

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה על הסף, שכן העותרים לא הציגו עילה מוצדקת להתערבות. הטענות שהוצגו לא הוכיחו כל צורך במעורבות בית המשפט, וצוין כי העתירה מוקדמת מדי לעניין הדיון. בית המשפט לא שוכנע כי תובעי הרשות המיוחדת לא ינהלו את הדיון ללא משוא פנים, וכתבי האישום הצביעו על כך שלא נקבעה מראש משוא פנים המחייב התערבות של בית המשפט. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי טענות הנוגעות להעברת חומרי חקירה וסמכויות הגשת כתב אישום צריכות להידון במסגרת ההליך הפלילי. העותרים טענו אחרת, אך עמדתם הופרכה על סמך פסקי דין קודמים, שקבעו כי סוגיות אלה מצויות בסמכותו של בית המשפט הפלילי. בית המשפט חזר והדגיש כי ככלל הוא נמנע מלהתערב אם קיים סעד חלופי. בנוסף, היעדר גילוי מלא מצד העותרים, תוך השמטת מידע רלוונטי, תרם לפיטורים. כישלונם להציג במדויק עובדות ולחשוף ערעורים קודמים שלא צלחו הצדיק עוד יותר את ההחלטה. בית המשפט הדגיש את חשיבות היושרה הפרוצדורלית וציין כי הדיון שביקשו העותרים היה מלכתחילה בקשתם, ובכך דחה עוד יותר את טענותיהם. משכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. פסק הדין הדגיש את הצורך לנהל סכסוכים קשורים במסגרת הפורומים הפרוצדורליים המתאימים ולשמור על דיוק ושלמות המידע המוצג בעתירות לבתי המשפט.