ע"א 2602/94

תקציר

בסכסוך משפחתי מורכב אישר בית המשפט העליון פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בפסק דין שכתבה השופטת שטרסברג-כהן. המקרה עסק בבית בהוד השרון, שהיה בעבר בבעלות משותפת של אם ובנה, כאשר הבן העביר את חלקו לאמו, והפך אותה לבעלים היחיד. הנכס נמכר והאם, הבת והבן היו אמורים לקבל דירה מהקבלן כל אחד. בדירה שיועדה לנכדה נקבע כי לא תמכור ולא תבצע כל עסקה ללא הסכמת סבתה (האם), וניתנה לאם הזכות לגור בדירה לכל החיים ולהשכיר אותה. בנוסף, חתמה הנכדה על ייפוי כוח בלתי חוזר המסמיך את האם למכור ולהשכיר את הדירה. לאחר שהתעוררו מחלוקות, ביטלה הנכדה את ייפוי הכוח אך לא את ההתחייבות. הערכאה הנמוכה יותר נתנה תוקף להתחייבות ופסק הדין של בית המשפט העליון, שנכתב על ידי השופטת שטרסברג-כהן, התקבל. ייפוי הכוח נמצא ניתן לביטול מאחר שהיה בין צדדים ישירים ולא עמד בדרישות אי הביטול על פי הדין הישראלי. יתר על כן, ייפוי הכוח התפרש כמכשיר לביצוע ההתחייבות המפורטת בהתחייבות, ומשכך לא העניק לאם זכויות כלשהן מעבר לאלה המפורטות בהתחייבות, גם אם הייתה בלתי חוזרת. לפיכך, קבע בית המשפט כי לאם אין זכות למכור או להעביר את הדירה, וביטול ייפוי הכוח על ידי הנכדה תקף. הערעור נדחה בהסכמת רוב השופטים והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ₪.