ת"פ 13153-08-15

תקציר

הנאשם הודה בהחזקת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין והורשע בהתאם. במסגרת הסדר הטיעון לא נקבע העונש המקסימלי של שבע שנות מאסר, אך המדינה ביקשה עונש מאסר, מאסר על תנאי ממושך וקנס בהתחשב בחומרת העבירה. החזקת נשק, אף שלא נעשה בו שימוש, היוותה פוטנציאל פגיעה משמעותי וחריגה מטווח הענישה המתאים לא הייתה מוצדקת בשלב זה, מה גם שהנאשם טרם החל בשיקום טיפולי כלשהו. ההגנה, לעומת זאת, ביקשה עונש של עבודות שירות ותקופת מבחן, תוך ציון הודאתו המוקדמת של הנאשם, אורח חייו היציב והסיכון הנמוך לעבירה חוזרת. הם הדגישו כי מדובר בעבירה הראשונה של הנאשם, והפנו למספר מקרים קודמים בהם נמצאה הזדמנות לחריגה מטווח הענישה הרגיל. לאחר ששקל את הטענות, החליט בית המשפט להטיל עונש של 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו לצד עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ו-12 חודשי מאסר על תנאי, במהלכם יעבור הנאשם תוכנית שיקום. בית המשפט הכיר בחומרת העבירה ובערכים החברתיים שהיא פגעה בהם, אך קבע כי קיים סיכוי ממשי שניתן יהיה לשקם את הנאשם. לנאשם זכות ערעור תוך 45 יום מיום הכרעת הדין.