עש"מ 3295/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על אמצעי משמעת שהוטל על עובד מדינה. המערער הורשע בעבירות משמעת חמורות, קרי דיווח כוזב וקבלת כספים שלא כדין, וטען כי עונש הפיטורים מופרז וכי בית הדין למשמעת לא שקל כראוי את נסיבותיו האישיות. עם זאת, בית הדין לא מצא כל טעות או חוסר מידתיות בהחלטת בית הדין למשמעת. הודגש כי מטרתם של אמצעי המשמעת במקרים כאלה היא כפולה: למנוע פגיעה בשירות הציבורי ובתדמיתו, ולהרתיע מפני התנהלות דומה בעתיד. חומרת עבירותיו של המערער, שעניינן הפרת אמונים, נחשבה כמצדיקה את הפיטורים, ובית הדין מצא כי בית הדין למשמעת אכן התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, ואף הביא להקלה בעונשו. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות המערער בדבר שינוי מעמדו של הממונה עליו וציפייתו להזדמנות נוספת, וציין כי המערער לא ניצל הזדמנות קודמת שניתנה לו. בסופו של דבר הגיע בית הדין למסקנה כי עונשו של בית הדין המשמעתי היה מידתי ומאוזן, ולכן הערעור יידחה.