ת"א 4232-12-15

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה כנגד הנתבעים, שהם עזבונו של נפטר אחד ואדם חי אחר, בשל אי עמידה בנטל ההוכחה והשכנוע הנדרש. התביעה, התובעת את השבתם של מקרקעין הרשומים על שם הנתבעים, מסובכת בשל הרף הגבוה שנקבע לתביעות נגד עזבונות, היעדר הסכם המכר המקורי וחוסר אמינותם של עדי התביעה. החתימות על ההסכם, שהן הבסיס לטענה, לא הוכחו בבית המשפט, והמסמך עצמו מכיל סתירות. התובעים גם לא הציגו את ההסכם המקורי, מה שעורר חשד לגבי קיומו ואמיתותו, מה גם שהוא נמסר לכאורה לבנו של אחד הנתבעים לפני שנים. גם הערת האזהרה שנרשמה על הקרקע לא הוכחה נאמנה למסמך המקורי. בנוסף, טענות התובעים בדבר החזקה בקרקע באמצעות גידור שלה הופרכו על ידי ראיות סקר מומחים ותצלומי אוויר. בסך הכל, השופט מצא את טענות הנתבעים משכנעות יותר ודחה את התביעה, וקיבל את התביעה שכנגד במקומה. התובעים חויבו להסתלק מהקרקע, לשלם פיצוי כספי לנתבעים בגין עוגמת נפש ולכסות את הוצאותיהם ושכר טרחתם של הנתבעים. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יחולו חיובים נוספים.