עע"מ 2218/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא שלילת עיכוב ביצוע בגין פסק דין שאישר את צו הגירוש של גב' אלנה לשקרוב, אזרחית קירגיזסטן. לשקרוב נכנס לישראל בשנת 1995, נישא לאזרחית ישראלית והחל בתהליך ההתאזרחות המדורג. עם זאת, בשנת 2000 היא הורשעה בהריגה ונידונה למאסר. תוקף הוויזה שלה פג בשנת 2002. לאחר שחרורה היא לא יצאה מהארץ כנדרש והמשיכה לשהות בה באופן בלתי חוקי. לשקרוב טען לקושי בהשגת דרכון חדש, אך בסופו של דבר הציג דרכון חדש בשנת 2013. הרשויות הישראליות הטילו ספק באמיתות הדרכון והציגו ראיות המצביעות על כך שהוא מזויף. בית המשפט מצא את הראיות משכנעות וקבע כי המשך שהותה של לשקרוב בישראל אינה סבירה, והורה על גירושה. המבקשים, לשקרוב, ובן זוגה הישראלי, עתרו לסעד זמני בבקשה לעכב את צו הגירוש עד להכרעה סופית בערר. בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק שסיכויי ההצלחה בערעור נמוכים, שכן מרבית טענות המבקשים התמקדו בקביעות עובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר. בנוסף, מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקשים, שכן לשקרוב שהתה בישראל שלא כדין במשך שנים, והנזק הפוטנציאלי מגירוש לא היה בלתי הפיך, שכן בן זוגה הישראלי יכול היה להמשיך בהליך הערעור ועשוי להקל על חזרתה אם הערעור יצלח. לפיכך הוסר צו המניעה הזמני וצו הגירוש יבוצע.