סע"ש 761-06-20

תקציר

התובע, מבקש מקלט שהועסק על ידי הנתבע כמנקה, תבע את הנתבע בגין אי תשלום שכר עבודה ותנאים סוציאליים. התובעת לא התייצבה לחקירה בדיון ההוכחות, וכתוצאה מכך חזרה בה מתצהירה. בעוד שבדרך כלל זה מונע תביעות, בית המשפט הכיר בזכות הגישה לערכאות והתיר לתיק להמשיך על סמך ראיות אחרות. התובעת טענה כי הנתבע היה מעסיק משותף שלה, אך בית המשפט מצא כי היא לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. טענת התובעת כי לנתבעים היה חוזה בלתי חוקי נדחתה אף היא, וכך גם תביעתה כנגד הנתבעת השנייה לפי חוק עובדים זרים. באשר להודעה על תנאי העסקה, מצא בית הדין כי הנתבע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ומסר את ההודעה הנדרשת לתובע. התובעת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים ולהפרשות לפנסיה, שבית הדין חישב כ-6,485 ₪. כמו כן הייתה זכאית להפרשות לקרן השתלמות בסך 3,071 שקל. בית המשפט הורה לנתבעת להשיב לתובעת סך של 7,657 ₪, אשר נוכו משכרה עבור קרן הפיקדון אך מעולם לא הועברו. תביעות התובעת לפדיון חופשות, דמי הבראה ודמי חגים נדחו. טענות הנתבעים לקיזוז נדחו, שכן בית המשפט לא מצא הצדקה לנכות סכומים אלה משכרו של התובע רטרואקטיבית. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, למעט הוצאות קודמות שנפסקו לתובע, שנותרו ללא שינוי. התובע היה אמור לקבל סך של 17,213 ₪, צמוד לריבית החל מיום 1.1.2019. בית המשפט סבר כי המחלוקת כנה, ובכך ויתר על הלנת פיצויים בשכר. לכל צד יש זכות ערעור תוך 30 יום.