מ"ת 13858-11-12

תקציר

השופט הרב שפירא פותח ומציין כי הצדדים מסכימים כי יש די ראיות לכאורה כדי לתמוך בכתב האישום. שפירא מסכים, וקובע כי הראיות – לרבות הודאות המשיב, דברי המתלוננים ועד ראייה, והדו"ח הטוקסיקולוגי של המשיב – מספקות ראיות לכאורה מספיקות לאירועים המתוארים בכתב האישום. המחלוקת העיקרית היא האם המשיב היה שיכור בעת האירוע. בא כוח המשיב טוען כי מרשו היה שיכור עד כדי חוסר אחריות פלילית, לפי סעיף 34ט לחוק העונשין. סעיף זה מגן על אנשים שהיו מחוסרי הכרה או שיכורים מבלי משים. מאחר שהמשיב אינו נופל לאף אחת משתי הקטגוריות הללו, השופט טוען כי אין לראות במשיב "שיכור לחלוטין". בהמשך דן שפירא במושג "שכרות חלקית", שבניגוד לשכרות מלאה, אינו מרמז על היעדר אחריות פלילית כשלעצמה. השופט מגיע למסקנה כי על סמך חומר הראיות, המשיב היה מודע סובייקטיבית למעשיו ולאופיים, למרות שייתכן שהיה שיכור חלקית. הדו"ח הטוקסיקולוגי המציג את רמת האלכוהול בדמו אינו מכשיר אוטומטית את המשיב כשיכור באופן מלא או חלקי, ואינו מספיק כדי להצביע על היעדר מחשבה פלילית. לפיכך, העובדה שהמשיב היה תחת השפעת אלכוהול אינה שוללת את אחריותו הפלילית. בהתייחסו לשאלת המעצר, שפירא מוצא כי המשיב מהווה סכנה ברורה ומיידית לציבור, במיוחד בהתחשב בעבירות האלימות שביצע בעבר ובחוסר הריסון שלו. עם זאת, בשלב זה השופט אינו פוסל אפשרות של חלופת מעצר. תחת זאת, שפירא מזמין תסקיר משירות המבחן כדי לבחון את הפוטנציאל לשחרור המשיב לצורת מעצר חלופית ואת הסכנות הטמונות בהסדר כזה. השופט גם שולל את רישיון הנהיגה של המשיב, נוכח הסכנה הנשקפת ממנו בכביש, ומורה על הגשת הדו"ח עד ליום 17.12.2012. לבסוף, שפירא מבהיר כי בית המשפט טרם גיבש עמדה וכי כל הנסיבות יובאו בחשבון בטרם תתקבל החלטה בדבר מעצרו של המשיב. הדיון נדחה ליום 19.12.2012 והמשיב יישאר במעצר עד אז.