בג"צ 5760/93

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה, שבמרכזה שתי שאלות משפטיות עיקריות הנוגעות לסמכותה של ועדת התלונות ולסופיות החלטותיה. הסוגיה הראשונה תהתה האם אי פרסום שמו של חבר פסל את החלטות הוועדה בשל פגם פרוצדורלי. נקבע כי מדובר בטעות פרוצדורלית מינורית, הניתנת לתיקון בדיעבד, מה גם שלא השפיעה על התוצאה או על הגינות ההליך. הוועדה פועלת בעלת מאפיינים מנהליים ומעין-שיפוטיים כאחד, והיא בעלת סמכויות משמעותיות בחקירה ובהכרעה בחשדות משמעתיים נגד פסיכולוגים. באשר לסוגיה השנייה, האפשרות לפתוח מחדש את החלטת הוועדה על סמך עובדות חדשות, צוין כי פתיחה מחדש היא בדרך כלל חריגה אך מותרת בנסיבות חריגות כדי להגן על האינטרס הציבורי על פני סופיות הפרט, במיוחד כאשר מדובר בביטחון הציבור ובעמידה באמות מידה מקצועיות. משרד הבריאות ספג ביקורת על טיפול לקוי בתיק מבחינה פרוצדורלית, אך בסופו של דבר הורשה לפתוח מחדש את החקירה מחשש לאינטרס ציבורי. פסק הדין הביע דאגה מההליכים הממושכים ומהפגמים הפרוצדורליים, והדגיש את הצורך בהקפדה טובה יותר על הכללים המנהליים כדי למנוע עיכובים מיותרים ולהבטיח יחס הוגן. המדינה חויבה בהוצאות המשיב השני בשל טיפולה הכושל בהליך.