דנ"א 6393/16

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת המבקשים לדיון נוסף בפסק דין קודם. פסק הדין הקודם, מיום 3.8.2016, מתייחס לפסק בוררות ולפסק המשלים שבא בעקבותיו. פסק הבוררות הכריע באופן חלקי לטובת המשיב, וקבע כי הוא זכאי למחצית סכומי כסף מסוימים שקיבלו המבקשים, הנוגעים לתיקים המטופלים על ידי שותפות. עם זאת, פסק הבוררות לא נקב בסכום המדויק שעל המשיב לקבל, מה שגרם למשיבה לפנות לבורר לצורך בירור. פסק הבורר המשלים דחה את בקשת המשיב וקבע במקומו את הסכומים שהוא חייב למבקשים. לאחר מכן עתר המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את פסק הבוררות המשלים, אשר נדחה. המשיב ערער לבית המשפט העליון וטען כי היה על הבורר לקבוע את הסכום המדויק המגיע לו. בית המשפט הכיר בהתנהלותו המפוקפקת של המשיב באי הגשת דרישה כספית ובהשלכות האפשריות על זכויותיו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובתו, וקבע כי היעדר התחשבנות סופית וקביעה של הסכומים המגיעים לו מהווים עילה מספקת להחזרת התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת. בקשתם של המבקשים לדיון נוסף בפסק דין זה נדחתה, תוך הדגישה השופטת כי פסק הדין הקודם התבסס על נסיבותיו הספציפיות של המקרה ולא קבע תקדים או קבע פסיקה חדשה. השופטת דחתה גם את טענות המבקשים בדבר הגינות פרוצדורלית והשלכות פסק הדין על מוסד הבוררות, ולא מצאה סיבה להצדיק דיון נוסף בתיק. משכך, נדחתה בקשת המבקשים לדיון נוסף, תוך שמירה על פסק הדין הקודם שהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף.