עמ"נ 11006-06-10

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על החלטת ועדת הערר לקביעת ארנונה של עיריית תל אביב-יפו לדחות עתירה לסיווג מחדש של נכס כ"מחסן", דבר שיביא להוזלת הארנונה. המערערת, חברה למסחר בבדים, טענה כי יש לסווג את הנכס, המשמש לאחסון גלילי בד ולהכנת הזמנות למשלוח, כמחסן על פי שימושו הדומיננטי. העירייה המשיבה שינתה את סיווג הנכס מ"מחסן" ל"מסחר" בשנת 2007, מה שהוביל להעלאת המסים. ועדת הערר דחתה את העתירה הראשונית, ובעקבות זאת הוגש הערר הנוכחי. בית המשפט פסק לטובת המערער וקבע כי החלטת ועדת הערר אינה סבירה. נקבע כי הנכס עומד בארבעת התנאים הנדרשים לסיווג "מחסן", ובכלל זה לשמש לאחסון בלבד, ללא מבקרים של לקוחות, אי הימצאותו בקומת העסק ואי שימוש לצורך שיווק והפצה. למרות מיקומו הנפרד של הנכס מהעסק, הוא נחשב כמשרת את צרכי האחסון של העסק. בנוסף, נמצא כי השימוש הדומיננטי בנכס הוא אחסון, המהווה לפחות 85% משטחו. מאחר שהמשיבה לא הצליחה להצדיק את שינוי הסיווג, הורה בית המשפט על סיווגו מחדש של הנכס כ"מחסן" לתקופה שמיום 1.2.2007 ועד ליום 31.12.2008, ופסק למערערת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.