רע"פ 1640/12

תקציר

הכרעת הדין המדוברת היא בעניינו של מבקש צעיר, אשר ביצע שורה של עבירות חמורות לרבות מעשה מגונה, כליאת שווא ואיומים. בית משפט השלום לנוער בחיפה גזר תחילה על המבקש שישה חודשי מאסר בפועל, מתוך הכרה בנסיבות חייו הקשות של המבקש והביע תקווה לשיקומו. עם זאת, בית המשפט המחוזי בחיפה ערער על החלטה זו והטיל עליו עונש של 18 חודשי מאסר, בנימוק שלא שקל כראוי את הסיכון והחומרה של מעשיו של המבקש, ונתן עדיפות לשלום הציבור ולמניעת פשיעה. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור על פסק דין זה, אשר נדחה בשל היעדר שאלות משפטיות או ציבוריות שהועלו, כפי שנדרש בערעורים בתיקי גלגול שלישי. העילות העיקריות לבקשה היו פער הענישה הקיצוני בין בתי המשפט לבין נסיבות חייו של המבקש. למרות שהשופט הכיר בחומרת העבירות, הוא מצא לנכון לדחות את הבקשה, בהתחשב בסיכוייו הקודמים של המבקש להשתקם ובחומרת פשעיו. עוד הדגישה השופטת כי המבקש אינו יכול לצפות להקלה רק בשל היותו קטין בעת ביצוע העבירות, וכי ביטחון הציבור והרתעת הפשיעה הם בעלי חשיבות עליונה במקרה זה. מאחר שהמבקש לא שיתף פעולה עם מאמצי השיקום, הגיע השופט למסקנה כי אין הצדקה להקלה בעונש, והותיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.