עפ"ת 37346-05-21

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, אשר מצא את המערער אשם בשלוש עבירות של גרימת מוות ברשלנות, חבלה גופנית ברשלנות ונזקי רכוש. על המערער נגזרו 22 חודשי מאסר, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 15 שנה, וחויב לשלם פיצויים בסך 30,000 ₪ לכל אחת ממשפחות המנוחים. נסיבות המקרה הן כדלקמן: רכבו של המערער סטה לנתיב הנגדי והתנגש במונית, וגרם למותם של שלושה אנשים. לטענת התביעה, המערער נהג ברשלנות; לטענת המערער, משאית פגעה ברכבו וגרמה לו לסטות לנתיב הנגדי. בית משפט קמא קיבל את גרסת התביעה והרשיע את המערער בכל סעיפי האישום. בית המשפט קבע כי גרסתו של המערער מגמתית ובלתי אמינה, בעוד שראיות התביעה – לרבות עדויות עדי ראייה ניטרליים וחוות דעת מומחים – היו אמינות. לפיכך, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי המערער לא הפריך את חזקת הרשלנות הנובעת מסטיית רכבו לנתיב הנגדי. אשר לערעור על גזר הדין, דחה בית המשפט הן את ערעורי המדינה והן את ערעורי המערער. בית המשפט קבע כי העונש שהטיל בית משפט קמא – 22 חודשי מאסר, יחד עם העונשים הנלווים – היה סביר ומאוזן כראוי בין רשלנותו הגבוהה של המערער לבין הנסיבות הקונקרטיות של המקרה. בית המשפט התחשב בתוצאות הקשות של התאונה, בצורך בהרתעה כללית במקרים של תאונות קטלניות ברשלנות, בהיעדר עברו הפלילי של המערער, בגילו הצעיר ובזמן שחלף מאז התאונה. בית המשפט הדגיש כי אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים ובקביעות המהימנות של בית משפט קמא, אשר נהנה מיתרון שמיעת העדויות החיות. לפיכך נדחו הערעורים, והמערער חויב להתייצב במאסר.