ה"פ 258/06

תקציר

התיק נסוב סביב תוקפו של הסכם בוררות שנחתם בין חברת הנדסה אזרחית, סלנר, לבין עיריית נהריה. ההסכם, שנועד לפתור סכסוכים כספיים הקשורים למספר פרויקטים, ביניהם פרויקט מידעטק, נחתם על ידי ראש העיר דאז רון פרומר, אך נעדר את חותמת העירייה ואת חתימת הגזבר או המזכיר, כנדרש בחוק. השאלה המרכזית היא האם הסכם הבוררות, מיום מתישהו באוגוסט 2005, עומד בפורמליות המשפטית הקבועה בסעיף 203 לפקודת העיריות, הקובע דרישות חתימה ספציפיות לחוזים המחייבים את העירייה. סלנר טען כי יש לתת תוקף להסכם שכן אין בו התחייבויות כספיות נוספות, ולכן די בחתימתו של ראש העיר בלבד. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, בהתחשב בהשלכות הכספיות של הליך הבוררות והשפעתו על הצדדים. מאחר שהסכם הבוררות לא נשא תאריך ורק חתימתו של פרומר, קבע בית המשפט כי הוא אינו עומד בדרישות החוק. יתר על כן, הנסיבות החריגות סביב חתימת ההסכם – כהונתו של פרומר הייתה אמורה להסתיים זמן קצר לאחר חתימת ההסכם, על רקע אתגרים משפטיים – הביאו את בית המשפט לנקוט משנה זהירות. ההסכם התקבל בחשדנות, שכן הוא נחתם בתקופה רגישה, וללא ידיעתם או הסכמתם של גורמים אחרים בעירייה. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא ניתן לתקן את הפגמים בהסכם הבוררות על סמך התנהלותם של נציגי העירייה. בסופו של דבר, דחה השופט את תביעת סלנר והורה לחברה לכסות את שכר טרחת עורכי הדין של העירייה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות השמירה על פורמליות משפטית, במיוחד במינהל הציבורי, ומציין כי הנסיבות אינן מצדיקות החלת דוקטרינות של תום לב או הבטחה מנהלית במקרה זה. ההחלטה מחזקת את הצורך בהקפדה על דרישות פקודת העיריות לחייב חוזים על עיריות, ומייחסת חשיבות להבטחת שקיפות ואחריותיות בהחלטות השלטון המקומי, במיוחד בתקופות מעבר.