ת"א 1145/99

תקציר

התיק נסוב סביב תובע שטען כי נפצע מירי צה"ל וביקש לבחון את חקירת הצבא את האירוע. הנאשמת, מדינת ישראל, הכחישה את הטענות וסירבה לחשוף את דבר החקירה, בנימוק שהיא חסויה לפי סעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם לתובע יש זכות לגשת לחקירה. השופט קבע כי החקירה חסויה ולא ניתן להשתמש בה כראיה, בהתאם להוראות הברורות של סעיף 539א(ב) לחוק השיפוט הצבאי. מטרת התחקירים הצבאיים היא לשפר את הביצועים המבצעיים ולא להטיל אשמה, להבדיל מפניות בבתי חולים. יתר על כן, השופט הדגיש כי המחוקק קבע במפורש חיסיון לחקירות מסוג זה. לפיכך, הנאשם לא נדרש לחשוף את החקירה במסגרת גילוי מסמכים. בנוסף, התובע כבר החזיק ברשותו העתקים של יומני פעולות רלוונטיים שיכולים לסייע בתביעתו, והשופטת הטילה ספק בצורך בפרטים נוספים. לבסוף, דחתה השופטת את בקשת התובע למחוק את כתב ההגנה של הנתבע בגין אי גילוי, וקבעה כי מדובר בסנקציה מוגזמת בגין מה שעולה כדי מחלוקת משפטית אמיתית. ההחלטה אישרה את חיסיון החקירה הצבאית ודחתה את בקשת התובע לחשיפתה.