ת"א 1169/01

תקציר

לנתבעים, שני אחים, היו חשבונות שונים בבנק התובע. לנאשם 1 היה חשבון יהלומים במטבע חוץ וחשבון עו"ש פרטי, ואילו לנאשם 2 היה ייפוי כוח לגבי החשבונות. הבנק טען, כי נאשם 2 חתם גם על ערבות בלתי מוגבלת להבטחת חובות אחיו, ולכן הוא אחראי לפירעון החובות בשני החשבונות. בתוך כך, טענו הנתבעים כי הנתבע 2 היה בסך הכל עובד של הנתבע 1 ומיופה כוח בחשבונות, והערבות אינה תקפה. בית המשפט בחן את מהות הערבות ומצא כי מדובר בערבות יחידה, אשר הגנה במידה מסוימת על נתבעת 2, והגבילה את החוב לסכום מקסימלי של 40,000 ₪ על פי החוק. בית המשפט בחן גם את מערכת היחסים בין הנתבעים ומצא כי הנתבע 2 לא היה שותף עסקי של הנתבע 1, אלא עובד, ועל כן ערבותו אינה פסולה מטעמים אלה. בנוסף, קבע בית המשפט כי הבנק יכול לגבות את החוב מהנתבע 2, שכן פעל בהתאם להליכים המשפטיים הנדרשים, וניתן להשלים את כל הצעדים הטכניים החסרים לפני אכיפת פסק הדין. בסופו של דבר מצא בית המשפט כי הנתבע 2 היה אחראי לחוב מוגבל בסך 40,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הערבות. ניתן יהיה לאכוף את פסק הדין בהיעדר נקיטת צעדים טכניים מראש.