בש"א 2231/06

תקציר

בקשת הנתבעים להתגונן מתקבלת בשל הרף הנמוך לקבלת רשות בהליכי פסק דין מקוצר, אם כי בקשתם לקבל את מסמכי התובע נדחית שכן היא נחשבת מיותרת. עיקר המחלוקת נסובה סביב תוקפה ותחולתה של ערבות הנתבעים לחובותיו של הנתבע מס' 1, כאשר הנתבעים 2 ו-3 טוענים לנסיבות השוללות את תחולת הערבות. טענתם כי הערבות מוגבלת בהיקפה נתמכת בחוות דעת מומחה ולא ניתן להפריך אותה בשלב זה, למרות הנחות התובע לגבי כוונותיהם. זאת ועוד, הנתבעת מס' 3 טוענת כי היא "ערבה יחידה" לפי חוק הערבות, ובכך פטורה מהתחייבותה, טענה שלא ניתן לשלול בשלב זה. היא מחזיקה במניה אחת של הנתבע מס' 1 ובהיותה בת זוגו של נאשם 2, נחשבת לבעלת עניין. בית המשפט מאפשר את האפשרות שהיא תהיה הערב היחיד, ומשאיר את הדיון לשלב עתידי של ההליך. לנתבעים ניתנת גם רשות להתגונן מפני הטענה לריבית מופרזת, אך טענתם בדבר ניכוי הפרשות לחובות מסופקים אינה ברורה מכדי לזכות ברשות להתגונן. השופט אבי זמיר מורה לנתבעים להגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד בתוך 30 יום ופוסק להם 20,000 ₪ + מע"מ הוצאות, הסכום שייקבע על פי תוצאות פסק הדין.