עמ"נ 32055-06-18

תקציר

לוועדת הערר סמכות לאשר הסכמי פשרה בנושא היטל השבחה בנסיבות מסוימות. סעיף 13א לחוק התכנון והבניה, שעניינו גביית היטל השבחה, אוסר על הסכמים החורגים מהוראות החוק המחמירות, אולם ועדת הערר רשאית להפעיל את שיקול דעתה לאשר פשרות סבירות וראויות בנסיבות העניין. כדי לקבוע את סבירותה של פשרה, על הוועדה לבחון האם היא נובעת ממחלוקת ממשית, האם חלוקת הסיכונים סבירה והאם היא פוגעת בעקרון השוויון בין הנישומים. במקרה זה דחתה ועדת הערר בקשה לאישור הסכם פשרה בעיקר על סמך התנהלות הנישום, וקבעה כי הפשרה, שסלחה על חלק ניכר מריבית הפיגור, אינה ראויה. עם זאת, לאחר עיון מצא בית המשפט כי הוועדה לא שקלה את הטענות והנסיבות המיוחדות שהציגו הצדדים. הפשרה לא השפיעה על חיוב הקרן אלא רק על שיעורי הריבית, והיו מחלוקות אמיתיות לגבי עצם החיוב וסכומו. כמו כן, ועדת הפשרה של המשיבה אישרה את הסדר הפשרה, ולטענות הוועדה המקומית ניתן קרדיט ראוי. בהתחשב במכלול הנסיבות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הסכם הפשרה היה סביר וראוי, ולפיכך הורה על אישור ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.