המ"ש 7486-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים העולים ממנה: **נושא ההחלטה:** בקשה להארכת מועד להישפט לאחר תשלום קנס בגין עבירת תעבורה. **העובדות הרלוונטיות:** * המבקש, דב משה ליפמן, הגיש בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירת תעבורה. * הודעת תשלום הקנס ניתנה ביום 10.03.2025, והקנס שולם ביום 18.06.2025. * הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 14.09.2025. * לטענת המבקש, לא הוא ביצע את העבירה אלא בנו. **ניתוח משפטי:** 1. **דרישת הצהרת תמיכה ואסמכתאות:** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט מדגיש את הדרישה המצטברת להגיש בקשה להארכת מועד להישפט בצירוף תצהיר ואסמכתאות התומכות בטענות המבקש. דרישה זו נובעת מהצורך להציג בפני בית המשפט בסיס עובדתי מוצק לבקשה. * **הפסיקה המנחה:** ההחלטה מפנה באופן מפורש לפסק הדין ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, אשר קובע כי יש להגיש תצהיר ואסמכתאות. * **היישום במקרה זה:** המבקש כשל בדרישה זו, לא הגיש תצהיר ולא צירף אסמכתאות. בנוסף, לא צורף תצהיר מטעם הנהג הנטען (הבן) לצורך הסבת הדו"ח. בית המשפט קובע כי מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. 2. **השלכות תשלום הקנס – הלכת "הודיה והרשעה חלוטה":** * **העיקרון המשפטי:** סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, קובע כי מששולם קנס, רואים את האדם כאילו הודה באשמה, הורשע ונשא את עונשו. במילים אחרות, תשלום הקנס מהווה למעשה הודאה והרשעה סופית, המחייבת את המבקש בפסק דין חלוט. * **היישום במקרה זה:** בית המשפט קובע כי עם תשלום הקנס ביום 18.06.2025, השתכללה הרשעתו של המבקש. הבקשה להארכת מועד להישפט, מהווה למעשה בקשה לחזרה מהודאה ולביטול פסק דין חלוט, גם אם היא מוצגת כתמרון דיוני. 3. **חריגות ובחינת נסיבות – "לא ידע ולא יכול היה לדעת":** * **העיקרון המשפטי:** הפסיקה העליונה (רע"פ 2096/07 כוכבי, רע"פ 8927/07 אבו עסב, רע"פ 7939/08 עזרי, רע"פ 7839/08 קורנפלד) קובעת כי יש לשקול היענות לבקשה להארכת מועד להישפט *רק* בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, כאשר המבקש "לא ידע ולא יכול היה לדעת" כי עומד תלוי ועומד אישום נגדו. * **היישום במקרה זה:** בית המשפט אינו משתכנע כי המקרה נופל בגדר החריג. המבקש לא הכחיש במפורש את קבלת הודעת תשלום הקנס ולא הבהיר כיצד שולם הקנס, מה שמחליש את טענתו לחוסר ידיעה. 4. **תשלום על ידי אחר – אין בכך כשלעצמו הצדקה להארכת מועד:** * **העיקרון המשפטי:** הפסיקה (רע"פ 2937/17 פלדמן) קובעת כי הרשויות אינן מחויבות לבדוק מי שילם את הקנס. גם אם התשלום בוצע על ידי אדם אחר, הדבר אינו מהווה כשלעצמו מקרה חריג המצדיק הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס. * **היישום במקרה זה:** בית המשפט מאמץ עיקרון זה. גם אם הבן שילם את הקנס, אין בכך כדי להצדיק הארכת מועד להישפט. 5. **שיהוי ניכר בהגשת הבקשה:** * **העיקרון המשפטי:** הגשת בקשה להארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס, ובפרט לאחר פרק זמן ניכר, עשויה להוביל לדחיית הבקשה על הסף, בשל שיהוי בלתי מוסבר. * **היישום במקרה זה:** חלפו כשלושה חודשים בין מועד תשלום הקנס (18.06.2025) למועד הגשת הבקשה (14.09.2025). בית המשפט רואה בכך "שיהוי ניכר שאין לו כל הצדקה", ומצביע על כך כעילה נוספת לדחיית הבקשה. ההחלטה מפנה בהקשר זה לעפ"ת 75464-12-19 מעגל שני בע"מ. 6. **עילת "אחר נהג" ואי-קיומן של עיוותי דין:** * **העיקרון המשפטי:** הפסיקה (רע"פ 7709/13 סאסי, רע"פ 7839/08 קורנפלד) קובעת כי עילת "אחר נהג" (כלומר, טענה שהנהג בפועל הוא אדם אחר) כשלעצמה אינה מבססת חשש לעיוות דין ואינה מהווה "נימוק מיוחד" המצדיק הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס. הדבר נכון גם כאשר קיימת תשתית ראייתית לטענה זו, כגון תצהיר מפורש מהנהג האחר. * **היישום במקרה זה:** בית המשפט קובע כי טענת המבקש שהבן נהג ברכב, גם אם היא נכונה, אינה גורמת לו לעיוות דין. למבקש עמד פרק זמן מתאים להצביע על זהות הנהג. אי-עשיית כן, בהתאם לפקודת התעבורה, לא גרמה לו לעיוות דין. ההחלטה אף מציינת כי נושא הנקודות אינו מהווה עילה להארכת מועד. 7. **עקרון סופיות הדיון:** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט מחויב לכבד את עקרון סופיות הדיון, ואין להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר שבשגרה. גישה מקלה עשויה לערער את היציבות המשפטית ואת אמון הציבור במערכת. * **הפסיקה המנחה:** ע"פ(ב"ש) 4252/07 משיח. * **היישום במקרה זה:** בית המשפט מצא כי בנסיבות העניין, האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש. **חידושים משפטיים ודגשים:** * **החמרה בגישה לבקשות לאחר תשלום קנס:** ההחלטה ממחישה גישה מחמירה יותר מצד בתי המשפט לבקשות להארכת מועד להישפט לאחר שכבר שולם הקנס. ההלכה המרכזית היא שתשלום הקנס מהווה הרשעה חלוטה, וניתן לחרוג מכך רק במקרים חריגים ויוצאי דופן של חוסר ידיעה מוחלט. * **הדגשת הדרישה הפרוצדורלית:** החשיבות של הגשת הבקשה בצירוף תצהיר ואסמכתאות מקבלת משנה תוקף. אי-עמידה בדרישה זו מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. * **הבהרת גבולות עילת "אחר נהג":** ההחלטה מחדדת כי גם טענה מבוססת לנהיגה על ידי אדם אחר, כשלעצמה, אינה גוררת בהכרח זכות להארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס. על המבקש לפעול במסגרת הזמנים הקבועים בחוק להצבעה על זהות הנהג. * **איזון בין זכויות פרט לאינטרס ציבורי:** ההחלטה מדגימה כיצד בית המשפט שוקל את האינטרס הציבורי בסופיות הדיון מול נסיבותיו האישיות של המבקש, וקובע כי במקרים אלו, האינטרס הציבורי גובר. **סיכום:** החלטת בית המשפט בתיק זה משקפת יישום קפדני של הוראות החוק והפסיקה העדכנית בנוגע לבקשות להארכת מועד להישפט לאחר תשלום קנס. בית המשפט דחה את הבקשה על יסוד מספר טעמים עיקריים: אי-הצגת תצהיר ואסמכתאות, השתכללות הרשעה חלוטה עם תשלום הקנס, העדר נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל, שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, והיעדר עיוות דין למבקש, גם בהתחשב בטענת "אחר נהג". ההחלטה מדגישה את עקרון סופיות הדיון ואת חשיבות ההקפדה על הליכים דיוניים.