תלה"מ 3859-11-20

תקציר

בני הזוג, שנישאו בשנת 1999, השקיעו בנדל"ן במהלך נישואיהם. לאחר פרידתם, הם פנו לבית המשפט כדי להחליט כיצד לחלק את רכושם המשותף. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי הזכויות במשק חקלאי הרשום על שמם של שניהם, וחלוקת שווי השקעותיהם בה. האישה טענה כי בעלה ניהל את כל ענייניהם הכספיים והשקעותיהם ללא ידיעתה, וכי הוא השתמש בכספי ההלוואה לטובתו. היא ביקשה מבית המשפט לתת תוקף להסכם ממון, לפיו תקבל מחצית משווי השקעותיהם של בני הזוג במשק, וכי אין להפחית את יתרת משאביהם במחצית אלא לפי יחס שונה של 75% לטובתה, תוך התחשבות בנכסים עתידיים ובכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. היא גם ביקשה מזונות עבור חמשת ילדיהם של בני הזוג – שלושה מהם קטינים ושניים מהם בגירים שעמדו להתחיל שירות צבאי חובה. בית המשפט נתן תוקף להסכם הממון, והורה כי הזכויות במשק, שהיו רשומות על שם שני הצדדים, יהיו כפופות לו. על פי ההסכם, האישה תקבל 670 אלף שקל, המהווים מחצית משווי השקעותיהם של בני הזוג במשק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.2021 ועד למועד התשלום בפועל. באשר לאיזון יתר משאביהם של בני הזוג, הורה בית המשפט על איזון בלתי שוויוני לטובת האישה, שכן מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מכלל האיזון השווה. בית המשפט החליט כי אין להפחית בחצי את יתרת הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות של בני הזוג, אלא להתנהל ביחס של 75% לאישה ו-25% לגבר. בית המשפט ביסס החלטה זו על הפער הכלכלי הגדול בין הצדדים, על העובדה שהיו בידי האיש נכסים חיצוניים רבים ועל התנהלותו, שמצאה כי יש בה הפרת אמונים והעלמת נכסים. בנוסף, בית המשפט הורה לגבר לשלם מזונות לאישה עבור צרכי הקטינים, בשיעור של 2,400 ₪ לחודש עבור כל אחד משני הקטינים, בתוספת 1,300 ₪ עבור חלקם בשכר הדירה, שיחל לאחר שהאישה תפנה את הדירה המשותפת. סכום זה יופחת לשליש עם יום הולדתם ה-18 של הקטינים או סיום התיכון, לפי המאוחר מביניהם, ועד תום שירות החובה הצבאי שלהם. עבור בנותיהם הבוגרות של בני הזוג, ישלם הגבר 600 שקל בחודש עבור מזונות ומזונות עד לסיום שירותן הצבאי. כמו כן הורה בית המשפט כי שני ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוכיות והרפואיות של הקטינים. פסק הדין נכנס לתוקף ביום 29.1.2020, והאיש חויב לשלם את הסכומים הנקובים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד זה ואילך.