ע"א 758/85

תקציר

פסק הדין מתייחס להסכם מורכב של בנייה ומכר מקרקעין בו מעורבים מספר צדדים. המערערת והמשיבה מס' 2 הסכימו להקים מבנים על אדמותיהם ולמכירתם למדינת ישראל באמצעות שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (מו"פ). ההסכם כלל נספח לעליית מחירים, שקבע כי 85% ממחיר החוזה יהיה צמוד למדד, ולא תותר העלאות נוספות, גם אם הן נובעות מעיכובים בבנייה. המשיבה מס' 1 הסכימה להקים את המבנים וחתמה על הסכם עם המערערת והמשיבה מס' 2, אשר התייחס להסכם המו"פ, לרבות נספח עליית המחירים שלו. המשיבה מס' 1 שימשה גם כערבה לחובות המהנדסים למו"פ. עיכובים בבנייה הביאו לעליות מחירים, אותן ביקשה המשיבה מס' 1 מהמערערת ומהמשיבה מס' 2. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבה מס' 1 בעניין עליות המחירים בתקופת ההסכם אך דחה את הטענות להעלאות לאחר המועד האחרון. שני הצדדים ערערו. בית המשפט העליון קבע כי ההסכם הכתוב קבע את מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים, תוך ביטול הבטחות בעל פה שניתנו במהלך המשא ומתן. נמצא כי המשיבה מס' 1 הייתה מודעת להוראות עליית המחירים ולא יכלה לטעון לאי ידיעה. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין העבודות הנוספות, שכן המערערת הנחתה במישרין את המשיבה מס' 1 לבצען. באשר לערעור שכנגד, הסכים בית המשפט העליון כי המשיבה מס' 1 לא הוכיחה נזקים נוספים שנבעו מעליית המחירים לאחר המועד המוסכם, ומשכך נדחתה התביעה. השופט גולדברג קיבל את הערעור בחלקו, ביטל את הדרישה לתשלום פיצוי נוסף ודחה את יתרת הערעור והערעור שכנגד.