עת"מ 2669/07

תקציר

העתירה מערערת על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז לאשר תוכנית להוספת נתיב תחבורה ציבורית מהירה בכביש תל אביב-ירושלים, הגובל בצידו הצפוני של מושב משמר שבעה. מדובר באמצעים למניעת מטרד רעש מהנתיב הנוסף עבור תושבי המושב. החלטת הוועדה, שהוגשה בעתירה, אישרה את התוכנית אך לא הורתה על בנייה מיידית של קיר אקוסטי, כפי שדרשו העותרים. במקום זאת, נקבע כי מדידות מפלס הרעש יבוצעו לאחר פתיחת הנתיב, ואם המפלס יעלה על קריטריון מסוים, היזמים יקבעו מיגון אקוסטי. העותרים טענו כי הוועדה פגעה בזכותם למשפט הוגן לאחר שהדיון הוחזר מרשות תכנון גבוהה יותר, וכי ההחלטה עצמה אינה סבירה. הם גם ציינו את היעדר תסקיר השפעה על הסביבה כליקוי בתהליך קבלת ההחלטות. המשיבים הכחישו את הטענות וטענו כי מוצתה זכותם של העותרים לשימוע וכי ההחלטה סבירה. בית המשפט קבע כי זכותם של העותרים לשימוע מוצתה כדין בשלבים קודמים של הליך התכנון, וכי הוועדה לא נדרשה לדון בהם שוב לאחר שהדיון הוחזר, שכן לא הוצגו טענות או נתונים חדשים. כמו כן, בית המשפט מצא כי ההחלטה סבירה ומאוזנת, וכי הוועדה לא האצילה את סמכותה למשרד להגנת הסביבה בניגוד לחוק. בית המשפט הדגיש את המנגנון העתידי שנקבע בהחלטה לטיפול בנושא האקוסטי וציין כי לעותרים תהיה הזדמנות לערער על החלטות המשרד בעתיד. לבסוף, קבע בית המשפט כי בנסיבות אלה אין צורך בתסקיר השפעה על הסביבה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.