ס"ע 61426-07-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בשתי סוגיות מרכזיות שעלו במשפט, אשר סובבות סביב תביעות התשלום של עובד לשעבר של הנתבעת. העובד טען כי הנתבע, מעסיקו לשעבר, לא ביצע את ההפרשות המתאימות לפנסיה ולקרן השתלמות במהלך עבודתו, ולכן דרש פיצוי בגין אי ההפרשה לכספים, בנוסף לזכויות סוציאליות אחרות. הסוגיה הראשונה נוגעת לתשלומים החודשיים השוטפים ששילמה הנתבעת לעובד התובע, והאם אלה החליפו כראוי את ההפרשות לקרנות. בית הדין מקבל כי הנתבעת שילמה לתובע סכומים חודשיים בהתאם לדרישות צו ההארכה הרלוונטי, וכי תשלומים אלה באו ישירות מתוך פיצויי הפיטורים שיקבל העובד בסיום עבודתו, ובאו לידי ביטוי בנפרד בתלושי השכר. התשלומים ששולמו על ידי הנתבע עולים על החבות שבית המשפט ימצא לנכון. לפיכך, התביעה לפיצוי בגין אי הפרשה לקרנות הפנסיה וההשתלמות של העובד נדחית. הסוגיה השנייה נוגעת לנסיבות פיטוריו של העובד. העובד טען כי פוטר שלא כדין ללא שימוע או הודעה מוקדמת. בית הדין קובע כי בעוד שהעובד הציג גרסאות שונות לאירועים שהובילו לפיטוריו, הנתבע סיפק גם ראיות סותרות. בסופו של דבר, על העובד מוטל נטל ההוכחה, ובית הדין אינו יכול לקבל את טענתו כי לא נערך לו שימוע או הודעה מוקדמת על פיטורים, מה גם שברשותו מסמכים התומכים בגרסת הנתבע לאירועים. לפיכך, נדחית גם תביעת העובד לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. עוד טען העובד כי הוא חייב בתשלום עבור חופשה שנתית שלא נוצלה, דמי הבראה, דמי חגים ומתנות לחג. בית הדין מוצא כי הנתבעת כבר שילמה לעובד עבור זכויות סוציאליות אלו בהתאם לדרישות צו ההרחבה, ועל כן גם טענות אלה נדחות. לבסוף, טען העובד כי לא קיבל הודעה המפרטת את תנאי העסקתו. בית הדין מוצא כי מאחר שהעובד אישר את חתימתו על הודעה כזו, וטענה זו לא נתמכה בראיות חיצוניות, גם טענה זו נדחית. לפיכך, בית הדין מחליט לדחות את התביעה כולה, ומורה לעובד לשלם לנתבעת 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום.