סע"ש 67638-03-19

תקציר

התובעת, ביוכימאית שעבדה כמרצה בבית הספר לסיעוד של המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי בין השנים 1998-2015, הגישה תביעה נגד הנתבעת בטענה כי קיימים ביניהם יחסי עובד מעביד, ולכן היא זכאית לזכויות סוציאליות שונות על פי החוק. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי התובע היה נותן שירות ולא עובד, וכי חלק מהתביעות התיישנו. בית הדין בחן את טיב היחסים בין הצדדים על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה ומצא כי התובעת הייתה עובדת במשך כל תקופת עבודתה בבית הספר. בית המשפט קבע, כי מתקיים ההיבט החיובי של מבחן השילוב, שכן התובעת הייתה חלק מהמערך הארגוני הרגיל בפעילותה של הנתבעת, וכן התקיים ההיבט השלילי של מבחן השילוב, שכן התובעת לא ניהלה עסק עצמאי משלה במסגרתו סיפקה שירותי הרצאות לבית הספר. מבחני המשנה, לרבות מבחן הפיקוח והבקרה, מבחן השירות האישי ומבחן התלות הכלכלית, חיזקו את מסקנתם של יחסי עובד מעביד. עוד קבע בית המשפט כי תביעת התובע אינה חוסה תחת חוק ההתיישנות וחוסר תום הלב, וכי הנתבע לא הוכיח שכר חלופי, ולכן הזכויות הסוציאליות יחושבו על בסיס השכר החוזי שקיבל התובע. באשר לתביעת התובעת לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי התפטרותה נבעה מהרעה מוחשית בתנאים שנבעה מהצמצום החד צדדי של הנתבעת בהיקף עבודתה, ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים אך לא לדמי הודעה מוקדמת. בית המשפט פסק גם לטובתה של התובעת בנוגע לתביעותיה לפדיון חופשות, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, קרן השתלמות ופיצוי לא ממוני, והורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 398,929 ₪ בתוך 30 יום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום הגשת התביעה. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובע בסך כולל של 20,000 ₪. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.