ע"א 161/80

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בסכסוך בין חברי חברה לבין החברה עצמה. מטרתה העיקרית של החברה היא לפתח את תעשיית היהלומים, והיא גם מפעילה מועדון לחברים הסוחרים ביהלומים. המערערים, הנמנים על החברה, ביקשו לבטל מספר סעיפים בתקנון המתוקן המוצע של החברה, אשר לדעתם חרגו ממטרות החברה, פגעו בתקנת הציבור ועושקו את המיעוט. בית המשפט המחוזי הסכים חלקית עם המערערים, ושני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. הרוב בבית המשפט העליון קבע כי: A. תקנה המונעת מחברים לפנות לרשויות או לגופים ציבוריים ללא ייפוי כוח מההנהלה מנוגדת לתקנת הציבור ופסולה. B. תקנת החברה המחייבת בוררות בסכסוכים בין חברים תקפה מכיוון שהיא נופלת ביעדי החברה. עם זאת, התקנה חורגת מתחום סמכותה של החברה לדרוש בוררות בסכסוכים שאינם קשורים לחברות, ובין החברה לחבריה. השופט יהודה כהן חלק על כך, וסבר כי היעדר בוררות בין החברה לחברים בתזכיר החברה מצביע על כוונה להחריגה. ג. החברה אינה יכולה להטיל חובת בוררות בסכסוכים בין חבר לבין מי שאינו חבר. ד. תקנות המאפשרות הרחקה של חבר ללא הודעה על טענות והזדמנות להתגונן אינן תקפות, שכן הן פוגעות בזכויות היסוד של החבר. ה. תחולה רטרואקטיבית של תקנות הבוררות אינה משתמעת מפקודת החברות. עם זאת, אין לבטל שינוי בתקנות שמיטיב עם החברה ואינו בלתי חוקי או נוגד את תקנת הציבור. במקרה זה, כפיית בוררות בגין סכסוכים בעבר אינה בלתי חוקית. F. הערעור הנגדי בנוגע לשלושה סעיפי משנה (1ד, 8 ו-9) הנוגעים לחברות במועדון נדחה, שכן אין בהם כדי ליצור אפליה. אבל סעיף קטן 73, המאפשר גירוש ללא שימוע, נותר בטל. התוצאה היא שהערעור מתקבל בחלקו, והערעור שכנגד מתקבל בחלקו ונדחה בחלקו. כל צד יישא בהוצאותיו בשתי הערכאות.