רע"א 8456/17

תקציר

מדיקל קוונטום בע"מ ומ.ב. מזור ייעוץ ושירותים בע"מ חתמו בשנת 2011 על הסכם השקעה, לפיו מזור תשקיע בפיתוח המוצר של מדיקל בתמורה למניות ורווחים. ההסכם כלל סעיף בוררות ליישוב סכסוכים הקשורים למיזם. לאחר שהתעוררו חילוקי דעות, ביטלה מדיקל את ההסכם והגישה תביעה לבית המשפט המחוזי. מזור ביקשה למנות בורר שיקבע את שווי מניותיהם במיזם, אך מדיקל טענה כי תניית הבוררות אינה תקפה מאחר שהצדדים לא הקימו חברה משותפת כאמור בהסכם. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת מזור ופירש את תניית הבוררות ככזו שעדיין תקפה ותקפה גם ללא חברה משותפת מאוגדת. מדיקל הגישה בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו, אשר נדחתה על ידי כבוד הנשיא א' אורנשטיין. תניית הבוררות, שנועדה לחול במצבי פרידה, נמצאה כגוברת על ביטול החוזה. יתר על כן, היעדרה של חברה מבוססת מבחינה פורמלית נחשב לעניין טכני, ומינוי בורר על ידי בית המשפט המחוזי נתפס כפרשנות תקפה לכוונת הצדדים. גם טענתה של מדיקל בדבר כישוריו של הבורר נדחתה, שכן ההסכם לא ציין במפורש מהם הכשירות הנדרשת. כתוצאה מכך, דחה אורנשטיין את בקשתה של מדיקל למתן רשות ערעור, תוך שהוא מדגיש את הצורך בפרשנות מחמירה של סעיפי הבוררות ואת הנסיבות החריגות הנדרשות למתן רשות ערעור על החלטות לפי חוק הבוררות.