עמ"ת 23940-06-22

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו בגין ריבוי עבירות של החזקת נשק ותחמושת. בית המשפט מצא ראיות לכאורה התומכות באישומים והורה על תסקיר מבחן למערער. התסקיר פירט את פרטיו האישיים ואת התרשמותו של שירות המבחן ממנו. עם זאת, היא ציינה גם את חוסר שיתוף הפעולה שלו ואת הסיכון להישנות המחלה בשל הימנעותו ממסירת מידע רלוונטי. בית משפט קמא, למרות המלצת שירות המבחן למעצר בית, הגיע למסקנה כי שחרורו של המערער לא היה מוצדק. המערער טען כי בית המשפט התעלם מעובדות מסוימות לטובתו וכי ניתן להחליף את המעצר בפיקוח אלקטרוני. המשיב תמך בהחלטת בית משפט קמא. בית המשפט המחוזי, לאחר שעיין בהחלטות ובתיק החקירה, לא מצא כל טעות בפסק דינו של בית משפט קמא. חומרי החקירה ביססו טיעון מוצק נגד המערער, שהפעיל את זכות השתיקה, בניגוד לאחיו, שגרסתו זיכתה אותו. בית המשפט הדגיש את חומרת עבירות הנשק, במיוחד נוכח גל האלימות הנוכחי, והחזקת שני כלי נשק ותחמושת משמעותית בידי המערער. שתיקתו של המערער עוררה חשדות בדבר מטרת החזקתו. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המערער בדבר אכיפה בררנית וכשלי חקירה. נוכח הראיות והנסיבות, ובפרט מיקום כלי הנשק בחדרו של המערער, אישר בית המשפט קמא את החלטת בית משפט קמא לעכבו, ודחה את הערעור. תיק החקירה הוחזר לפרקליטות.