ת"מ 26833-06-11

תקציר

התובע, מועין ארמוש, תושב טמרה, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים והביוב שפרעם בע"מ, בטענה כי התאגיד גבה אגרת ביוב מופרזת בניגוד לחוק העזר של טמרה. על פי חוק העזר, האגרה הייתה אמורה לעמוד על 0.87 ₪ למ"ק צריכת מים, אך התאגיד גבה 1.68 ₪ וכתוצאה מכך תשלום עודף של 0.81 ₪ למ"ק עבור 61 מ"ק הצריכה של התובעת. זה קרה בספטמבר 2009. התובעת ביקשה לייצג כ-5,850 צרכנים שנפגעו לכאורה מחיוב לא תקין זה. עם זאת, החברה הנתבעת טענה כי הפסיקה לגבות את האגרה המופרזת כשנה וחצי לפני שהתובע הגיש את תביעתו. לטענתם, בהתאם לחוקים הרלוונטיים, הם החלו לגבות מהצרכנים תעריפים שונים המעוגנים בכללי התעריפים. יתר על כן, התאגיד טען כי התובע ידע או היה עליו לדעת על שינויי החקיקה, מה שהופך את תביעתו למיותרת. לפיכך ביקש התאגיד למחוק את התביעה הייצוגית לפי סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות. בתגובה, הסכים התובע עם הודעת הסיום של התאגיד, אך הדגיש את אי חוקיות הגבייה וביקש שכר טרחת עורך דין. התובעת טענה כי התאגיד, על אף שהוא מציג עצמו כרשות, הוא למעשה חברה בע"מ למטרות רווח ואין להעניק לו את אותן הגנות. לאחר ששקל את טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא הייתה כל תועלת לחברי הקבוצה או לציבור כתוצאה מהגשת תביעה זו, שכן התאגיד כבר תיקן את שכר טרחתו טרם התביעה. טענת התובע כי התאגיד גבה שלא במתכוון תשלום מופרז במאי 2009 סותרת גם את תיקון התאגיד במועד ביוני 2009. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי התובעת לא עשתה כל ניסיון קודם לפתור את הסוגיה מול התאגיד. לפיכך, החליט בית המשפט שלא לאשר את התובענה הייצוגית, ודחה את בקשת התובע לתשלום שכר טרחת עורך דין. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ובית המשפט ביקש ממנהל בתי המשפט לרשום את פסק הדין במרשם התובענות הייצוגיות.