ע"א 551/89
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון בחן את עניינם של המערערת, חברת ביטוח, והמשיב, שרכבו היה מבוטח ולאחר מכן נעלם. המשיב תבע פיצוי על פי פוליסת הביטוח, אך המערער הכחיש את חבותו, בין היתר בנימוק סירובו של המשיב להיבדק בפוליגרף. ההסכמה לבדיקה התקבלה בנסיבות לא ברורות, והתעוררו סוגיות לגבי השימוש בטופס הסכם מתוקן שלא נחתם במקור על ידי שני הצדדים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, מצא כי הנסיבות תומכות בטענתו לגניבה, וציין את היעדר ההסבר הראוי להסכם הפוליגרף, שנחשב מטעה בשל שינויים וגילוי לקוי בעת החתימה. בית המשפט הוסיף וקבע כי תוצאות בדיקות כאלה אינן הוכחה חד משמעית, ויש לשקול את הסירוב להיבחן בהקשרן. בערעור אישר בית המשפט העליון החלטה זו, והדגיש את הצורך בשקיפות ובתום לב מצד המבטח בנקודות קריטיות כמו תיעוד לאחר הפסד. בנוסף, התייחס בית המשפט לחישוב הריבית על תגמולי הביטוח המגיעים לו, ובחר במנגנון ריבית ספציפי צמוד למטבע חוץ, כפי שהוסכם בתחילה בפוליסה, ובכך לקיים את התנאים החוזיים הראשוניים במקום להתאמתם בהתאם לנסיבות הנוכחיות. לפיכך נדחה הערעור, שאישר את זכאותו של המשיב לפיצוי בתוספת ריבית, והמערער חויב בהוצאות משפט.
חקיקה מקושרת
ע"א 551/89 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יעקב סדובניק, עליון (10.5.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.