עת"מ 20147-05-12

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הטלת היטלי פיתוח על עותר שהיה בעל נכס ברעננה. העירייה חייבה את העותר במספר היטלים, ובהם אגרת הנחת צינורות, היטל סלילת רחובות והיטל תיעול. עם זאת, בעתירה נטען כי העירייה לא ביצעה לאחרונה עבודות תשתית כלשהן בסמוך לנכס כדי להצדיק חיובים אלה. מנגד, טענה העירייה כי בוצעו עבודות שונות הגובלות בנכס, כגון סלילת רחובות והתקנת תשתיות, וסיפקה מספר מסמכים התומכים בטענותיה. אולם בית המשפט התקשה לאמת טענות אלה ומצא את טענות העותר משכנעות יותר. בנוסף, ציין בית המשפט כי הגדרת "רחוב גובל" בחוק העזר לסלילה כוללת רחובות המאפשרים גישה לנכס, ורכושו של העותר גובל הן ברחוב תדהר והן ברחוב הנופר. מכאן הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב את העותר בהיטל סלילה לרחובות אלה. עם זאת, העירייה לא הביאה ראיות משכנעות לעבודות תשתית כלשהן הקשורות לנכס שבוצעו בתקופה הרלוונטית. יתר על כן, העותרת מכרה את הנכס עד למועד הטלת ההיטלים, והבעלים החדש לא צורף כמשיב, כך שלא ניתן לדון בטענות מסוימות הנוגעות לבעלות בנכס. עוד הדגיש בית המשפט כי העותרת לא פעלה שלא כדין וכי כל טעות מקורה בעירייה. משכך, פסק בית המשפט לטובת העותר, ביטל את דרישת החיוב והורה לעירייה לשאת בהוצאותיה.