עמ"ה 25/98

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לבטיחותה של תחנת דלק ניידת שבכוונת סונול להקים בסמוך לתחנת הדלק הקיימת של העותרים. העותרים טוענים כי התחנה הניידת מהווה סיכון בטיחותי ומפרה את תקנה 36 לתקנות אחסון נפט, המחייבת הצבת מכלי דלק תת-קרקעיים. עם זאת, המשיבים טוענים כי התחנה עושה שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת וידידותית לסביבה, עם אמצעי בטיחות שווי ערך לאלה של תחנת דלק קונבנציונלית. הם גם מחזיקים באישורים הנדרשים מהרשויות הרלוונטיות. בית המשפט, לאחר שמיעת חוות דעת מומחים וחקירות נגדיות, מסכים עם המשיבים כי תחנת התדלוק הניידת בטוחה דיה ואינה מהווה סכנות מיוחדות מעבר לאלה הקשורות לתחנות רגילות. יצוין כי הקמת התחנה עומדת בתקני בטיחות מחמירים, ולאישורים הניתנים על ידי גורמים מקצועיים משקל רב. בית המשפט נמנע מלבחון את חוקיות הבנייה לפי תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), ובמקום זאת מתמקד בחוק התכנון והבניה. היא מדגישה כי החלטות הרשויות היו סבירות והתבססו על שיקולים ענייניים, ואין לבית המשפט עילה להתערב. זאת ועוד, טענות העותרים בדבר אופייה הקבוע של התחנה הניידת מטופלות באמצעות דרישת בדיקות בטיחות תקופתיות. בסופו של דבר, בית המשפט דוחה את העתירה ומאפשר למשיבים להמשיך בהליך הרישוי ובהפעלת התחנה, בכפוף לבדיקות בטיחות. העותרים חויבו לפצות את סונול בסכום של 10,000 ₪, כולל מע"מ. ההחלטה תקפה לשלוש שנים, שבמהלכן על הוועדה המקומית לערוך בדיקות בטיחות.