עפ"ג 24637-02-20

תקציר

הערעור על קיצור עונשו של אדם שהורשע בהחזקת נשק שלא כדין מתקבל. השופטים מציינים את חומרת העבירה ואת הסכנות שהיא מהווה לחברה, ומדגישים את הצורך במדיניות ענישה מחמירה. בעוד גילו הצעיר של המערער והיעדר עבר פלילי נחשבים לגורמים מקלים, העובדה שלא עמד במסגרת הטיפולית שהציב לו שירות המבחן פועלת לרעתו. השופט מפנה לפסקי דין קודמים שקבעו תקדים למאסר במקרים כאלה ומציין כי חריגה מכלל זה צריכה להיות נדירה ומבוססת על ראיות לסיכוי ממשי לשיקום. במקרה זה, מאחר ששירות המבחן לא המליץ על הקלה כלשהי ואף הציע עונש מאסר, פסק הדין נוטה לטובת המדינה. גזר הדין גוזר על המשיב עשרה חודשי מאסר, בניכוי הזמן שבילה במעצר במהלך המשפט. השופטים מדגישים כי פסיקתם אין פירושה שכל מקרה של החזקת נשק יסתיים במאסר, שכן לבית המשפט שיקול דעת לתעדף שיקום, במיוחד בעבירות קלות. עם זאת, במקרה זה, מדיניות הענישה המחמירה גוברת, והערעור מתקבל.