עת"מ 51396-10-19

תקציר

בית המשפט האריך את המועד האחרון להגשת עתירה בעניין חוב ארנונה. העותר, שריצה עונש מאסר בין השנים 2001 ל-2004 ולא התגורר בדירה הרלוונטית בתקופה זו, ביקש לערער על החוב. בית המשפט פסק לטובת העותר, קיבל את העתירה והורה על ביטול דרישת התשלום. הימנעותה של העירייה מעריכת חקירה משלה בנוגע לבעלות על הדירה, יחד עם השיהוי הרב בגביית החוב – לרבות תקופה של 7 שנים ללא כל פעולה – נמצאו כמפרים את חובת ההגינות המוטלת על העותר. בית המשפט הדגיש כי העירייה הייתה צריכה להיות מודעת לכליאתו של העותר ולתפיסת הדירה, אך המשיכה לשלוח הודעות לכתובת הדירה. יתר על כן, פעולות הגבייה של העירייה היו לעתים קרובות חסרות תוחלת או לא קיימות, והעידו על היעדר בדיקת נאותות. שילוב גורמים אלה, יחד עם נסיבותיו הקשות של העותר לאחר שחרורו, הביאו את בית המשפט לקבוע כי אין לאפשר לעירייה לגבות את החוב בשלב זה. פסק הדין הדגיש את חשיבותה של פעולה מנהלית במועד ואת עקרון תשלום המסים בפועל, תוך הכרה בצורך בגמישות ובהגינות בנושאים אלה. כתוצאה מכך התקבלה העתירה, והדרישה לתשלום חוב הארנונה בוטלה.