בר"ע 7054-07-23

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לדחות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין תביעת הנכות. המבקש טען כי הוועדה הרפואית שגתה בכך שלא העניקה לו סעיף נכות, למרות שהציגה ראיות למוגבלותו בניידות. עם זאת, השופט קבע כי החלטת הוועדה הייתה סבירה והוגנת. על פי הערכות הוועדה הרפואית, המבקש לא הוכיח את הדרישות המפורטות בסעיפים ג(4) ו-ג(7) בהסכם הניידות בדבר נוקשות דו-צדדית במפרקי שתי הגפיים. השופטת הדגישה כי תפקידה של הוועדה הוא לפרש את הוראות ההסכם, והיא שקלה די הצורך את מצבו הרפואי של המבקש ואת קשיי הניידות שלו. השופטת הכירה בקשייתם של המבקשים, אך הדגישה כי השימוש בכיסא גלגלים או בקורקינט סותר את קביעת הוועדה כי אין צורך בכיסא גלגלים. השופטת גם דחתה את טענות המבקשים בדבר בדיקה קצרה, וציינה כי הוועדה העריכה ביסודיות את מצבם בשתי ישיבות ושקלה את כל המסמכים שהוגשו. יתר על כן, השופט לא מצא ראיות להתנהגות בלתי הולמת או חוסר תום לב מצד הוועדה. מבלי שזוהו טעויות משפטיות, פסק הדין מקיים את פסק דינו של בית הדין האזורי ודוחה את הבקשה, ללא צו להוצאות.