עת"מ 50183-09-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה מכמה טעמים. ראשית, המשפט המנהלי קובע כי בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של גוף מינהלי כל עוד הוא נראה סביר, והעותר לא הוכיח כי שיקול דעתו של הגוף היה פגום או פסול. שנית, החלטת ועדת המכרזים לדחות את הצעת העותרת ולבטל את המכרז הייתה סבירה נוכח הפער הכספי הניכר בין הצעת העותרת לבין הסכומים הקודמים ששולמו בגין אותה עבודה. הוועדה הייתה זכאית, כפי שהותוותה במכרז, שלא לקבל את ההצעה הנמוכה ביותר או כל הצעה אחרת, מה גם שהצעתה של העותרת הייתה כמעט כפולה מהמחיר ששולם קודם לכן. גם טענות העותרת בדבר ביטול המכרז והיעדר הודעה בכתב נדחו, שכן המועצה פעלה בהתאם לחוק ושלחה מכתב לבא כוח העותרת באותו יום בו התקבלה ההחלטה. בנוסף, פגמים כלשהם בהליך המכרזי לא נחשבו מהותיים דיים כדי להצדיק את ביטול החלטות הוועדה וקבלת הצעת העותר. במקום זאת, דרך הפעולה הראויה תהיה לדחות את המכרז כולו, שכבר נעשה. לבסוף, ניתן היה להתייחס לטענות העותר לרשלנות מצד המשיבים בתובענה מינהלית, בה יכול היה העותר לדרוש פיצויים, במקום הסעד המבוקש בעתירה זו. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ₪.