ב"ש 11/24

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו ביקש הנאשם גישה לסרטונים המקוריים שצולמו בטלפון שלו, שהיו רלוונטיים לעניינו. התביעה התנגדה לבקשה זו בטענה כי היא תפגע בשלמות הראיות המקוריות. השופט פותח בכך שהוא מאשר כי ניתן לערער על החלטות ביניים שניתנו על ידי בית משפט קמא, וזה המקרה כאן, שכן ההחלטה נוגעת לעניין מהותי. לגופו של ערעור קובע השופט כי ניתן לקבל את בקשת ההגנה לעיון בראיות. השופט מפנה למקרים קודמים בהם נענתה בקשת ההגנה לבחינה, וניתן לטפל בחששות התביעה מפני פגיעה בראיות באמצעות הבטחת שלמות הראיות ופיקוח הולם. אלא שבמקרה זה, ההגנה לא רק שלא הציעה דרך לבחון את הראיות מבלי לפגוע בהן, אלא אף התנגדה לבדיקת החוקרים. עוד ציינו בפרקליטות כי למיטב ידיעתם, הסרטונים לא נמחקו. השופט מדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על התביעה והם נהנים מחזקת התקינות המנהלית לגבי חומר החקירה. השופט מציין כי זהו עילה מספקת לקבל את הערעור ולקבוע מועד חדש לדיון לגופו של עניין, מה גם שניתן להעתיק ראיות דיגיטליות בצורה מושלמת. החוק ומקרים קודמים תומכים בקבילותן של ראיות משניות כאשר המקור אבד או הושמד ללא כוונת זדון. יתר על כן, זכותה של ההגנה לעיין בחומר דיגיטלי שהועתק מהתיקים המקוריים אינה משתרעת על גישה לראיות המקוריות עצמן, במיוחד כאשר העותקים מהימנים. מאחר שההגנה הבהירה כי אין צורך לבדוק את הטלפון אם בקשתם לקבלת הסרטונים נדחית, אין צורך לדון בטענת התביעה לגבי ההליך הראוי. כמו כן, השופטת קוראת לצורך לנהל את ההליך המשפטי בהקדם, במיוחד במקרים של עבירות מין, כדי למנוע עיכוב עשיית צדק עבור הנפגעת ולטובת הציבור. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק יידון לגופו.